כיב קרנית

הקרנית (cornea) היא שכבה שקופה הנמצאת בחלק הקדמי של העין, האחראית על שבירת קרני האור המגיעות מהסביבה.

פגיעה באזור העין יכולה להוביל לקרע בקרנית ולהיווצרות של כיב - פצע פתוח ברקמה.

כיב קרנית הוא מצב הדורש טיפול מיידי, משום שהוא יכול להעמיק, לגרום לדלקות קשות ולהוביל לנזק בלתי הפיך לעין ולראייה.

גורמים

קרע בקרנית נגרם לרוב כתוצאה מחבלה על ידי עצם זר הפוגע בעין.

עצם זה יכול להיות ריס שצומח לתוך העין, ציפורניים, צמחים, כלים חדים או כל חפץ אחר הגורם לפציעה חודרת.

דלקת עיניים חמורה יכולה גם היא להוביל ליצירת כיב. דלקת יכולה להיגרם מווירוסים, חיידקים וטפילים שונים. בחתולים, וירוס ההרפס הוא גורם נפוץ ליצירת כיבי קרנית.

יש לציין כי חיסון המרובע השנתי כולל חיסון נגד הרפס ולכן בעל חשיבות רבה במניעת כיבים אלו בחתול.

סימנים קליניים

כיב קרנית כואב מאוד, ולכן נבחין כי בעל החיים ממצמץ הרבה, עוצם את העין לזמן ממושך או מגרד באובססיביות את האזור. הכאב יכול להוביל גם לדיכאון וירידה באכילה.

אם נסתכל בעין עצמה, נוכל לעיתים לראות שהאישון בעין הפגועה צר בהשוואה לאישון בעין השנייה, זאת מכיוון שהאישון מתכווץ בתגובה לכאב.

סימנים נוספים שניתן לראות הם דימוע יתר, הפרשות מוגלתיות והפיכת העין לכחולה עקב בצקת הנוצרת באזור. 

אבחון

ניתן להניח כי חלה פגיעה בקרנית על סמך ההיסטוריה, אם ידוע לבעלים על אירוע שבו בעל החיים יכול היה להיפצע בעינו, ועל סמך הסימנים הקליניים שבעל החיים מציג.

אבחון ודאי של קרע בקרנית נעשה על ידי החדרת חומר צבע לעין. חומר זה, המכונה פלורסין, נצמד לתאים שבשולי הקרע ובמידה ויש כיב, אזור הכיב יצבע בירוק. באמצעות צביעה זו בוחן הווטרינר גם את גודל הכיב ועומקו.

מלבד מציאת הכיב יבדוק הווטרינר בקפידה את העין, על מנת להעריך האם נפגעה הראייה ומהי חומרת הפגיעה.

טיפול

טיפול בכיב פשוט כולל שילוב של מספר תרופות:

1. טיפות אנטיביוטיקה ללא סטרואידים – כל מקרה של כיב מעורר היווצרות של דלקת נלווית בתוך העין.
2. אטרופין – מרחיב את האישון. נועד למנוע הידבקות של האישון לאזור הדלקת בעין ופגיעה בראייה. בנוסף פועל כמשכך כאבים קל.
3. משככי כאבים ונוגדי דלקת – פועלים להפחתת הכאב ועוצמת הדלקת. ניתן לתת טיפות עיניים המכילות וולטרן או תרופות הניתנות דרך הפה.
4. קולר אליזבטני – מונע מבעל החיים לגרד את העין ולהחמיר את הפגיעה.
5. בכיבים על רקע הרפס בחתולים יש לשלב תרופה ספציפית נגד ההרפס, כדוגמת פמציקלוביר.

יש להביא את בעל החיים לבדיקה וטרינרית וצביעה של העין כל 2-3 ימים, ולהמשיך בטיפול עד אשר הכיב אינו נצבע יותר והעין איננה מודלקת.

טיפול כירורגי:

במקרה של כיב עמוק מאוד, יש לעיתים צורך לבצע תפירה של אזור הקרע או כיסוי של הכיב על ידי רקמה אחרת בעין המאפשרת אספקת דם לאזור.

באם נפגעה הראייה ומצב העין חמור ואינו ניתן להצלה, מומלץ לבצע ניתוח להוצאת העין (אינוקלאציה). בעלי חיים ביתיים יכולים לתפקד כרגיל עם עין אחת ואף יוכלו להסתדר ללא ראייה כלל.