פריקת פטלה

הפטלה, המכונה גם ה"פיקה" של הברך, היא עצם קטנה שעליה עוברים גידי שרירי הברך האחראים לתנועתה.

 הפטלה ממוקמת בתוך תעלה מצופה בסחוס בקצה עצם הירך (הפמור). פריקת פטלה משמעותה תזוזה של הפטלה ממקומה התקין בתעלה.

קיימות ארבע דרגות של פריקה:

דרגה 1 (קלה) – ניתן להוציא את הפטלה מהתעלה תוך הפעלת כח, אך היא חוזרת מיד חזרה.

דרגה 2 – הפטלה יוצאת מהתעלה ספונטנית כשהרגל מכופפת וחוזרת לתעלה כשהרגל מתוחה.

דרגה 3 – הפטלה נמצאת מחוץ לתעלה באופן קבוע, אך ניתן להחזיר אותה לתוך התעלה בכוח.

דרגה 4 – הפטלה נמצאת מחוץ לתעלה באופן קבוע ולא ניתן להחזירה.

סיבות

הסיבות לפריקת פטלה תלויות בדרך כלל בכיוון הפריקה:

פריקה לטרלית -  תזוזה של הפטלה לכיוון חוץ.

מתרחשת לרוב כתוצאה מפגיעה טראומתית בברך, למשל בעקבות תאונת דרכים.

פריקה מידיאלית - תזוזה של הפטלה לכיוון פנים הברך. זוהי הפריקה הנפוצה יותר.

פריקה זו היא לרוב תוצאה של בעיה גנטית ומופיעה בעיקר בכלבים מגזעים קטנים.

הפריקה יכולה להיגרם עקב מבנה לא תקין של עצמות הברך, חריץ תעלה שטוח מדי או שחיקה של התעלה עם השנים. בחמישים אחוז מהמקרים הפריקה תופיע בשתי הברכיים, אך בכל רגל היא יכולה להופיע בדרגה שונה.

בכלבים מגזעים גדולים ניתן לראות פריקה מדיאלית גם כתוצאה מפגיעה טראומתית באזור הברך.

סימנים קליניים

הסימן הנפוץ ביותר לפריקת פטלה הוא צליעה לסירוגין.

לרוב הצליעה מאוד אופיינית – הכלב מרים פתאום את הרגל האחורית, מקפץ על שלוש רגליים ואז חוזר ללכת בצורה רגילה. לעיתים הצליעה מלווה בכאב.

בפריקת פטלה חמורה (דרגה 3 ו-4) הצליעה תהיה קבועה.

אבחון

ברוב המקרים האבחון נעשה על ידי מישוש והזזה של אזור הברך, כך שהווטרינר יכול להרגיש את תנועת הפטלה ויציאתה מהתעלה.

בנוסף ניתן לראות את פריקת הפטלה בצילום רנטגן הנעשה כאשר הכלב שוכב על גבו ושתי רגליו האחוריות מתוחות. בצורה זו ניתן גם להעריך את מצב הפטלה ברגל השניה.

טיפול

כאשר פריקת הפטלה היא קלה, והצליעה מופיעה לעיתים רחוקות, הוטרינר ימליץ לרוב על המשך מעקב בלבד. ניתן לתת משככי כאבים לפי הצורך.

כאשר הצליעה מתגברת, הטיפול היחיד הוא ניתוח. קיימים מספר סוגים של ניתוחים בהתאם לסיבה לפריקה, אולם מטרת כל הניתוחים הוא לקבע את הפטלה במיקומה בתעלה ולמנוע את תזוזתה.

ההחלמה מהניתוח אורכת בין מספר שבועות למספר חודשים.