מחלות לב בחתולים

הלב הוא שריר העובד כמשאבה. פעימת הלב היא תוצאה של שתי פעולות עיקריות:

1. מילוי הלב בדם החוזר מהגוף
2. התכווצות הלב, המזרימה את הדם חזרה לגוף

כמו אנשים, גם חתולים יכולים לסבול ממחלות לב ובעיות בתפקוד הלב.

בחתולים רוב המחלות נובעות מפגיעה בשריר הלב הגורמת לבעיה במילוי הלב בדם בעת הפעימה. כאשר הלב מקבל פחות דם מהגוף בעת המילוי, המשמעות היא שפחות דם יגיע לגוף בעת ההתכווצות. כדי לספק את צריכת הדם התקינה של הגוף הלב צריך לעבוד יותר קשה, דבר המחמיר את הבעיה.

מחלות הלב הנפוצות בחתולים

DCM (Dilated Cardio Myopathy): מחלה בה שריר הלב הופך לדק, דבר הפוגע ביכולת ההתכווצות של הלב והזרמת הדם לגוף. המחלה נגרמת בגלל מחסור בחומצת האמינו טאורין במזון החתול.

כיום מוסיפים טאורין לכל המזונות המסחריים, ולכן המחלה מופיעה רק בחתולים הניזונים ממזון ביתי לא מאוזן או ממזון מסחרי צמחוני (יש לזכור כי חתולים הם טורפים הכרחיים, כלומר אינם יכולים להתקיים על מזון צמחי בלבד, אלא חייבים לקבל חלבונים מן החי).

HCM ((Hypertrophic Cardio Myopathy: מחלת הלב הנפוצה בחתול. מחלה בה מתרחש עיבוי של שריר הלב על חשבון חלל המילוי. מביאה לכך שיכולת הלב להתמלא בדם המגיע מהגוף נפגמת. הגורם למחלה הוא לרוב גנטי (כלומר, המחלה מורשת מהורים לצאצאים), והיא נפוצה יותר בחתולים מהגזעים מיין קון ורגדול.

סימנים קליניים

חתולים יכולים לחיות עם בעיית לב שנים רבות ללא סימנים בכלל.

כאשר בעיית הלב מחמירה מופיעים סימנים הקשורים לסיבוכים של כשל לב: קשיי נשימה, ריריות סגולות, התעלפויות (סינקופה) ואפילו מוות פתאומי.

חוסר תפקוד של הלב יכול להוביל להאטה של זרימת הדם ויצירה של קרישי דם הנשלחים אל הגוף. קרישי הדם מגיעים לרוב אל עורקי הרגליים האחוריות, שם הם גורמים לחסימה של מעבר הדם ("אוטם") המובילה לשיתוק פתאומי של הרגלים האחוריות (אחת או שתיהן).

אבחון

לעיתים גם אם החתול אינו מראה סימנים קליניים ברורים של מחלת לב, הווטרינר יוכל לחשוד בבעיית לב בעת הבדיקה הגופנית בזמן החיסון השנתי. בבדיקה של חתול עם מחלת לב הווטרינר יוכל לעיתים לשמוע בעזרת הסטטוסקופ קולות לב לא נורמלים: רשרוש, אוושה, גאלופ או קצב לב בלתי סדיר.

בדיקות נוספות

באם החתול מראה סימנים קליניים של בעיית לב או שעולה חשד לבעיה בבדיקה הווטרינרית, יש לבצע אבחון נוסף על מנת לגלות מהי מחלת הלב הספציפית ממנה סובל החתול, כדי להתאים לו את הטיפול היעיל.

בצילום רנטגן ניתן לעיתים לראות הגדלה של העלייה השמאלית של הלב, נוזלים בריאות או נוזלים בבית החזה, המתלווים לכשל לב. 

בבדיקת א.ק.ג ניתן לראות קצב לב בלתי סדיר.

הבדיקה הטובה ביותר לאבחון בעיות לב נקראת אקו-לב והיא מתבצעת על ידי קרדיולוג מומחה.

טיפול

במידה והבדיקה הכללית תקינה ולחתול יש רשרוש בלבד ללא סימנים נוספים, ניתן לא לטפל ורק לעקוב. יש לדאוג להורדת סיבות ללחץ והתרגשות ולשמור על רמת פעילות מתונה.

התרופות הנפוצות למחלות לב בחתול הן תרופות המורידות את קצב הלב. הורדת הקצב מאפשרות ללב להתמלא ביותר דם בכל פעימה. התרופה המועדפת ברוב המקרים נקראת "אטנולול".

במצבים של כשל לב יש לתת תרופות משתנות ותרופות המורידות לחץ דם. התרופות הנפוצות הן פוסיד ואנלפריל.

בנוסף, מכיוון שמחלת הלב יכולה להוביל ליצירת קרישי דם יש לתת תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין או פלוויקס. אם נגרם כבר שיתוק של הרגליים האחוריות יש להוסיף לתרופות נוגדות הקרישה גם טיפול באמצעות חימום הרגל ופיזיותרפיה, אך לעיתים קרובות הרגל לא מקבלת מספיק דם ונוצר נמק שמחייב קטיעה.

במידה והבעיה היא מחסור בטאורין, יש להוסיף טאורין למזון או לעבור למזון מסחרי. במקרים אלו הלב לרוב ישתקם והחתול צפוי להחלים לגמרי בתוך כחצי שנה.

כל שאר מחלות הלב הן בלתי הפיכות ופרוגרסיביות. המשמעות היא שהטיפול לבעיית הלב יינתן לכל אורך חיי החתול, אם כי ייתכן וידרשו שינויים במינונים, החלפה או הוספה של תרופות בהתאם להתדרדרות המצב.