שימו לב בבקשה לכתבה החשובה הבאה ב ynet :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597682,00.html

תמיד לשירותכם

ד"ר אפי וגשל
וצוות המרפאה הוטרינרית
vet4pet

נהלים להפעלת פינות חי - פינת חי, דיווח לרשויות

טופס 1 – תקנה 9 (א)

לכבוד הרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית מ.א. אשכול

הודעה על הפעלת מתקן

שם בעל המתקן* _______________ מס' זהות _________________

טלפון _________________ כתובת המודיע ___________________

שם המתקן וכתובתו:

___________________________________________________

סוג המתקן: אתר פעילות / בית גידול / בית מחסה / גן חיות / חנות / פינת חי / פינת ליטוף / פינת ליטוף שאינה במקום אחזקתם הקבוע של בעלי החיים / פנסיון.

(יש לסמן את החלופה המתאימה).

סוגי בעלי החיים שיוחזקו במתקן ומקום החזקתם**:

______________________________________________________________

______________________________________________________________

_____________________________________________________________

הצהרת המודיע –

1.      אני מצהיר כי כל הפרטים המפורטים לעיל מדויקים; ידוע לי כי אין בהודעה זו כדי לפטור אותי מהצורך למלא אחר הוראות כל דין;

2.      ידוע לי כי שינוי בפרטים המפורטים לעיל מחייב הגשת הודעת שינוי.

_____________                       _______________                      ___________

תאריך                                       שם המבקש                               חתימה

* אם הבעל הוא תאגיד יש לצרף אישור עו"ד / רואה חשבון בדבר זכות החתימה.

** יש לצרף תרשים. אם בעלי החיים הוא חיית בר יש לצרף היתר לפי חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו – 1995.

אישור קבלת הודעה

אני הח"מ ____________ מאשר בזה כי ביום _____________ קיבלתי את ההודעה.

________  ________________________________  _____________     ________

  תאריך       שם הרופא הווטרינר של הרשות המקומית                        שם החותם             חתימה

טופס 2 – תקנה 12(א)(6)

לכבוד הרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית מ.א. אשכול

דוח על בדיקת בעלי חיים במתקן

שם המתקן וכתובתו: _____________________________________________________

שם בעל המתקן _______________ מס' זהות _________________ טלפון _________________

שם האחראי על המתקן ___________________ טלפון _________________

אני מודיעך כי ד"ר _______________ מס' רשיון _________________ טלפון _____________

טלפון סלולרי _____________ בדק את בעלי החיים שבמתקן בתאריכים __________________ .

____________

האחראי על המתקן

אני הח"מ, ד"ר ____________ רשיון מס' __________ בקרתי במתקן בתאריך ___________ בדקתי את כל בעלי החיים הנצאים במתקן ומצאתי –

-          כי הם אינם פצועים ואינם מגלים סימני מחלה;

-          כי בעלי החיים שבדקתי המפורטים בטור א' פצועים או מגלים סימני מחלה כמפורט בטור ב' להלן וניתנו להם הוראות הטיפול המפורטות בטור ג' להלן:

טור א' פירוט בעלי החיים ותיאורם*	טור ב' תיאור המחלה או הפציעה	טור ג' הוראות טיפול שניתנו

הערות נוספות: ______________________________________________________

____________                        __________________________                    ____________

    תאריך                                       שם הרופא הווטרינר ומס' רשיון                                          חתימה

*אם בעל החיים מסומן יש לרשום את הסימון או מספר השבב.

טופס 3 – תקנה 17 (ב)

יומן הפעלת בעלי חיים בפינת ליטוף מחוץ למקום החזקתם הקבוע

לחודש _________ שנת _________

שם פינת הליטוף: _________________________

שם בעל פינת הליטוף ______________ מס' זהות _______________ טלפון _______________

שם אחראי על  פינת הליטוף ______________ מס' זהות _____________ טלפון _______________

מקום ההחזקה הקבוע של בעלי החיים המופעלים*:

שם האחראי במקום ההחזקה הקבוע: _______________________

כתובת מקום ההחזקה הקבוע: ____________________________

*במקרה שמוחזקים בעלי חיים שמקורם במקומות החזקה שונים – יש למלא טופס נפרד לכל קבוצת בעלי חיים, לפי מקום החזקה הקבוע.

מועד ההוצאה של בעלי החיים		מספר בעלי החיים שהוצאו	סוג / י בעלי החיים	מקום ההפעלה	האחראי על בעלי החיים מחוץ למיתקן הקבוע	מועד החזרת בעלי החיים*		הערות ואירועים חריגים*
תאריך	שעה					תאריך	שעה

*ימולא בעת החזרתם של בעלי החיים.

הצהרה

אני הח"מ, אחראי על פינת הליטוף, מצהיר ומאשר בזה כי רישום הפעלת העלי החיים נעשה בידי וכי הוא רישום מלא ומדויק.

______________________                                              ___________

        שם פרטי ושם משפחה                                                      חתימה

טופס 4 – תקנה24

אישור רופא וטרינר

שם בעל / המחזיק _______________ מס' זהות _________________

טלפון _________________

מקום החזקת בעל החיים: _______________________

מהות הפעילות שמבצע בעל החיים: _______________________________

אני הח"מ, ד"ר ____________ רשיון מס' __________ כתובת ___________ טלפון _______

מאשר כי בדקתי את בעלי החיים המפורטים להלן בתאריך __________ ומצאתי –

סוג ותאור בעלי החיים	מס' השבב	ממצאי הבדיקה	הוראות טיפול, הוראות בדבר הגבלת פעילות והוראות אחרות אם ניתנו

____________                        __________________________                    ____________

    תאריך                                       שם הרופא הווטרינר ומס' רשיון                                          חתימה

הכן את חיית המחמד שלך לחורף

מתקרר שם בחוץ... לאט אבל בטוח מתקרב אלינו סבא חורף ואנו צריכים לחשוב גם על בעלי החיים החיים לצידנו, לא רק בבית אלא גם ובמיוחד לאלה החיים לידנו אבל נשארים בחוץ.

אנחנו צריכים לדאוג לפינה חמימה ויבשה המוגנת מרוח, יבשה לא פחות חשובה מחמימה כי בסופו של דבר תוביל הרטיבות לירידה

 בטמפרטורהגוף שתביא לפגיעה בבעל החיים.

מחלות המשפיעות עלינו בקור כמו דלקות שרירים ופרקים פוגעות גם בחמודים שלנו ועלינו לשים לב למכאוביהם ולטפל בהם.

לחמודים שלנו משעמם להשאר ימים ארוכים בבית ללא יציאה החוצה, שחקו איתם דבר שיפעיל את גופן ויפיג גם את שיעמומכם שלכם.

גם אנחמו עולים במשקל בחורף, וגם הם שימו לב כדי למנוע צרות של השמנה ומחלות הנובעות בעודף שומן.

אם חיית המחמד שלכם רועדת סימן שקר לה. הרעידה היא נסיון של הגוף להתחמם על ידי סחיטת אנרגיה מרעידת השרירים, לכן אם אתם מרגישים שהחיה רועדת חשבו על פתרון שיחמם אותה.

בדקו את עומק הפרווה, יש החושבים כי אם קר הטפילים נעלמים, זה לא נכון .

הפרווה יותר סמיכה וצפופה ולכן פשוט קשה יותר לשים לב אליהם

מחשבה קדימה תמנע מחיית המחמד שלכם "צרות" של חורף

בכל שאלה או היסוס פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם

אפי והצוות

הבלוג שלנו :http://efi4vet.blogspot.co.il/

אילוף

עקרונות האילוף


אימוץ בעל חיים חדש הוא אירוע משמח ומבורך.
אך מה קורה כאשר בעל החיים החמוד שהכנסנו לביתנו לא מתנהג בדיוק כפי שאנחנו מצפים? מה אפשר לעשות כאשר הגור המתוק עושה את צרכיו רק בבית? מה לעשות אם הכלב נובח בלי סוף או הורס את הבית כאשר משאירים אותו לבד? איך אפשר לגרום לחתול לא לשרוט את הרהיטים?

אילוף
כמו אנשים, גם בעלי החיים צריכים ללמוד את כללי ההתנהגות בבית, וכאשר אנחנו לא מצליחים ללמד אותם מומלץ לפנות לעזרה מקצועית – אילוף.
אילוף הוא תהליך במהלכו מסתגל בעל חיים לסביבה בה הוא חי באמצעות לימוד. במהלך האילוף לומד בעל חיים לבצע או להימנע מביצוע פעולות מסוימות בתגובה לפקודות מוסכמות.

כאשר אנו מדברים על אילוף אנחנו לרוב מתכוונים לאילוף כלבים, אולם כמעט לכל בעל חיים יש את היכולת ללמוד דברים חדשים, בהתאם למגבלות ולצרכים שלו.
מאלף טוב הוא אדם המכיר לעומק את ההיסטוריה, ההתנהגות וההרגלים הטבעיים של בעל החיים איתו הוא עובד, ומסתמך על ידע זה כדי למצות את מלוא פוטנציאל הלימוד של בעל החיים בדרכים הנכונות ביותר.

שיטות אילוף
קיימות טכניקות אילוף שונות, אך רובן נחלקות לשתי קטגוריות: הימנעות וחיזוק חיובי.
באילוף המבוסס על הימנעות ניתנים עונשים עבור כל פעולה לא רצויה שבעל החיים מבצע. בצורה זו לומד בעל החיים לא לבצע פעולות מסוימות ולהעדיף פעולות אחרות על מנת שלא להיענש. שיטה זו משמשת לרוב לאילוף כלבי תקיפה, כלבי משטרה וצבא.
באילוף המסתמך על חיזוקים חיוביים ניתן פרס עבור כל פעולה רצויה שבעל החיים מבצע, תוך התעלמות מפעולות בלתי רצויות. הרעיון בטכניקה זו היא לעודד את בעל החיים לרצות לעשות את הפעולה בעצמו על מנת לקבל את הפרס.
רוב שיטות האילוף המודרניות משלבות בין הטכניקות ומתאימות את צורת האילוף לאופי בעל החיים הספציפי.

התנהלות עם חיות מחמד בעת אזעקה

ישראל נמצאת בתקופה האחרונה במצב לא קל. התקפות הטילים, האזעקות והדי הפיצוצים פוגעים בשגרה היומיומית, מאלצים אותנו להיכנס שוב ושוב למרחבים מוגנים ומעלים את סף הפחד והחרדה בקרב אנשים רבים.

בתקופה קשה זו, אל לנו לשכוח לדאוג גם לחיות המחמד אשר בביתנו. בעלי החיים אמנם לא מסוגלים להבין בדיוק מהי המשמעות של האזעקות והפיצוצים, אולם הם שומעים אותם ומרגישים את המתח באוויר.

כלבים

כלבים מומלץ לקחת אתנו אל המרחב המוגן.

אם המרחב המוגן הוא מקום ציבורי כמו מקלט יש לדאוג שהכלב יהיה קשור ברצועה, על מנת שלא יברח בדרך אליו. בנוסף יש לשים על פי הכלב מחסום, מכיוון שיכולים להיות במקלט אנשים המפחדים מכלבים, שעלולים להביע התנגדות לכניסתו של הכלב כאשר הוא לא קשור או ללא מחסום פה. יש לדאוג שרצועת הכלב והמחסום יהיו בהישג יד ובמקום בו קל לקחת אותם במהירות.

אם המרחב המוגן הוא חדר בבית מומלץ לארגן במקום צלחת מים ואוכל לכלב במידה וזמן השהייה במרחב המוגן מתארך.

בעת השהייה במרחב המוגן יש לדאוג להרגיע את הכלב, ומומלץ להביא חטיפים וצעצועים שהכלב אוהב כדי להסיח את דעתו.

כאשר אנו מוציאים את הכלב לטיול הרגיל יש לדאוג כי הוא יהיה קשור ברצועה כל זמן הטיול. בזמן אזעקה כלב לא קשור עלול להילחץ ולברוח. בכל מקרה מומלץ לדאוג לאמצעי זיהוי (שבב, תג שם וטלפון) במידה והכלב הצליח להשתחרר מהרצועה ואבד.

חתולים

חתולים מאוד טובים בקריאת שפת הגוף שלנו והעובדה שאנחנו לחוצים יכולה להלחיץ אותם.

יש לדאוג להכין מבעוד מועד כלוב נשיאה לחתול, המכיל שמיכה עם ריח החתול וצעצועים שהוא אוהב. בעת אזעקה מומלץ לקחת את החתול למרחב המוגן בתוך המנשא (כמובן אם הזמן מאפשר זאת), זאת מכיוון שחתול לחוץ עלול להתנגד לנשיאה על הידיים ואף לשרוט או לנשוך.

בתוך המרחב המוגן מומלץ להתנהג כמה שיותר בנחת ולדבר אל החתול בקול שקט על מנת להרגיעו. כמו לגבי הכלבים, חשוב שבמרחב המוגן יהיו קערת שתייה ואוכל או חטיפים למקרה שזמן השהות במרחב המוגן יתארך. יש לדאוג גם לארגז חול.

במידה והחתול אינו משתף פעולה ואינו רוצה להיכנס לכלוב הנשיאה בעת אזעקה מומלץ להשאירו בתוך הבית, אך לדאוג כי כל הפתחים (דלתות וחלונות) סגורים, על מנת שלא יברח החוצה.

אקזוטיים

בעלי חיים אקזוטיים (ארנבונים, שרקנים, אוגרים, תוכים וכו') ניתן להעביר בכלוב קטן או כלוב נשיאה למרחב המוגן. אם לא ניתן לקחתם, מומלץ להזיז באופן קבוע את הכלוב שבו הם נמצאים לאזור המוגן ביותר בתוך הבית.

במידה ובעל החיים מראה סימני חרדה ושינויים קיצוניים בהתנהגות מומלץ להביאו לבדיקה וטרינרית. לאחר הבדיקה יוכל הווטרינר להמליץ על דרכים להרגעה, אם בשיטות התנהגותיות של אילוף ואם באמצעות תרופות הרגעה שונות. אין לתת לבעל החיים תרופות ללא התייעצות עם וטרינר!!

מחלות לב בחתולים

הלב הוא שריר העובד כמשאבה. פעימת הלב היא תוצאה של שתי פעולות עיקריות:

1. מילוי הלב בדם החוזר מהגוף
2. התכווצות הלב, המזרימה את הדם חזרה לגוף

כמו אנשים, גם חתולים יכולים לסבול ממחלות לב ובעיות בתפקוד הלב.

בחתולים רוב המחלות נובעות מפגיעה בשריר הלב הגורמת לבעיה במילוי הלב בדם בעת הפעימה. כאשר הלב מקבל פחות דם מהגוף בעת המילוי, המשמעות היא שפחות דם יגיע לגוף בעת ההתכווצות. כדי לספק את צריכת הדם התקינה של הגוף הלב צריך לעבוד יותר קשה, דבר המחמיר את הבעיה.

מחלות הלב הנפוצות בחתולים

DCM (Dilated Cardio Myopathy): מחלה בה שריר הלב הופך לדק, דבר הפוגע ביכולת ההתכווצות של הלב והזרמת הדם לגוף. המחלה נגרמת בגלל מחסור בחומצת האמינו טאורין במזון החתול.

כיום מוסיפים טאורין לכל המזונות המסחריים, ולכן המחלה מופיעה רק בחתולים הניזונים ממזון ביתי לא מאוזן או ממזון מסחרי צמחוני (יש לזכור כי חתולים הם טורפים הכרחיים, כלומר אינם יכולים להתקיים על מזון צמחי בלבד, אלא חייבים לקבל חלבונים מן החי).

HCM ((Hypertrophic Cardio Myopathy: מחלת הלב הנפוצה בחתול. מחלה בה מתרחש עיבוי של שריר הלב על חשבון חלל המילוי. מביאה לכך שיכולת הלב להתמלא בדם המגיע מהגוף נפגמת. הגורם למחלה הוא לרוב גנטי (כלומר, המחלה מורשת מהורים לצאצאים), והיא נפוצה יותר בחתולים מהגזעים מיין קון ורגדול.

סימנים קליניים

חתולים יכולים לחיות עם בעיית לב שנים רבות ללא סימנים בכלל.

כאשר בעיית הלב מחמירה מופיעים סימנים הקשורים לסיבוכים של כשל לב: קשיי נשימה, ריריות סגולות, התעלפויות (סינקופה) ואפילו מוות פתאומי.

חוסר תפקוד של הלב יכול להוביל להאטה של זרימת הדם ויצירה של קרישי דם הנשלחים אל הגוף. קרישי הדם מגיעים לרוב אל עורקי הרגליים האחוריות, שם הם גורמים לחסימה של מעבר הדם ("אוטם") המובילה לשיתוק פתאומי של הרגלים האחוריות (אחת או שתיהן).

אבחון

לעיתים גם אם החתול אינו מראה סימנים קליניים ברורים של מחלת לב, הווטרינר יוכל לחשוד בבעיית לב בעת הבדיקה הגופנית בזמן החיסון השנתי. בבדיקה של חתול עם מחלת לב הווטרינר יוכל לעיתים לשמוע בעזרת הסטטוסקופ קולות לב לא נורמלים: רשרוש, אוושה, גאלופ או קצב לב בלתי סדיר.

בדיקות נוספות

באם החתול מראה סימנים קליניים של בעיית לב או שעולה חשד לבעיה בבדיקה הווטרינרית, יש לבצע אבחון נוסף על מנת לגלות מהי מחלת הלב הספציפית ממנה סובל החתול, כדי להתאים לו את הטיפול היעיל.

בצילום רנטגן ניתן לעיתים לראות הגדלה של העלייה השמאלית של הלב, נוזלים בריאות או נוזלים בבית החזה, המתלווים לכשל לב. 

בבדיקת א.ק.ג ניתן לראות קצב לב בלתי סדיר.

הבדיקה הטובה ביותר לאבחון בעיות לב נקראת אקו-לב והיא מתבצעת על ידי קרדיולוג מומחה.

טיפול

במידה והבדיקה הכללית תקינה ולחתול יש רשרוש בלבד ללא סימנים נוספים, ניתן לא לטפל ורק לעקוב. יש לדאוג להורדת סיבות ללחץ והתרגשות ולשמור על רמת פעילות מתונה.

התרופות הנפוצות למחלות לב בחתול הן תרופות המורידות את קצב הלב. הורדת הקצב מאפשרות ללב להתמלא ביותר דם בכל פעימה. התרופה המועדפת ברוב המקרים נקראת "אטנולול".

במצבים של כשל לב יש לתת תרופות משתנות ותרופות המורידות לחץ דם. התרופות הנפוצות הן פוסיד ואנלפריל.

בנוסף, מכיוון שמחלת הלב יכולה להוביל ליצירת קרישי דם יש לתת תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין או פלוויקס. אם נגרם כבר שיתוק של הרגליים האחוריות יש להוסיף לתרופות נוגדות הקרישה גם טיפול באמצעות חימום הרגל ופיזיותרפיה, אך לעיתים קרובות הרגל לא מקבלת מספיק דם ונוצר נמק שמחייב קטיעה.

במידה והבעיה היא מחסור בטאורין, יש להוסיף טאורין למזון או לעבור למזון מסחרי. במקרים אלו הלב לרוב ישתקם והחתול צפוי להחלים לגמרי בתוך כחצי שנה.

כל שאר מחלות הלב הן בלתי הפיכות ופרוגרסיביות. המשמעות היא שהטיפול לבעיית הלב יינתן לכל אורך חיי החתול, אם כי ייתכן וידרשו שינויים במינונים, החלפה או הוספה של תרופות בהתאם להתדרדרות המצב.

פלורידה ספוט - נמלת האש

פלורידה ספוט היא שמה של מחלת עיניים חדשה יחסית בישראל, אך מתפשטת ברחבי הארץ בקצב מהיר. המחלה נפוצה יותר בחתולים, אך נמצאה גם בכלבים. המחלה התגלתה לפני כ-5 שנים.
הגורם שנחשד בהפצת המחלה היא נמלה קטנה המכונה "נמלת האש".

סימנים קליניים

המחלה מתבטאת בהופעה של כתמים אפורים – לבנים עגולים על קרנית העין (האזור החיצוני השקוף של העין), ללא בעיות נוספות. לא נגרמת פגיעה בראייה של בעל החיים, האזור לא כואב ולא מלווה בדלקת. הכתמים יכולים להופיע בעין אחת או בשתי העיניים.

החשד הוא כי הכתמים הם בעצם כוויות קטנות הנגרמות מהארס שמפרישה נמלת האש.

אבחון

האבחון הווטרינרי מסתמך על מראה הכתמים על הקרנית.

הווטרינר יבצע בנוסף בדיקה כללית של העין על מנת לשלול בעיות עיניים אחרות כגון דלקות, כיבים ובעיית ראייה.

טיפול

מכיוון שהלקויות אינן פוגעות בעין עצמה או בראיה ולא מציקות לבעל החיים אין שום צורך בטיפול.

הכתמים הופכים עם הזמן לצלקות קטנות.

לאחר שנמצאה המחלה מומלץ, אם ניתן, לבצע הדברה של האזור כדי להשמיד את נמלי האש שבסביבה.

עוד על נמלת האש:

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/PestControl/Pests/Pages/LittleFireAnt.aspx

דלקות שתן

דלקות שתן הן בעיה נפוצה של מערכת השתן בחיות מחמד, בעיקר בכלבים וחתולים.

הן נחלקות לדלקות פשוטות, אשר חולפות עם טיפול רפואי מתאים, ודלקות מסובכות, אשר חוזרות ונשנות גם לאחר טיפול רפואי ודורשות אבחון מקיף וטיפול לזמן ארוך.  

דרכי הדבקה

רוב דלקות השתן נגרמות עקב חדירה של חיידקים מהסביבה החיצונית לתוך מערכת השתן והתרבות בה. אלו בעיקר חיידקים של מערכת העיכול, המגיעים מהצואה.

קיימים גם מקרים בהם חיידקים מאזור אחר של דלקת בגוף חודרים לדם ומגיעים דרכו אל מערכת השתן, אך הם נדירים יותר.

לעיתים הדלקת היא משנית לבעיה אחרת הקיימת אצל בעל החיים, כדוגמת פגמים מולדים במבנה מערכת השתן, אבנים, גידולים במערכת השתן, חוסר שליטה על סוגרים, המאפיינת כלבים מבוגרים, ואף מחלות כלליות.

בכלבים קיום אבנים בשתן הוא לרוב תוצאה של דלקת השתן, משום שהחיידקים הגורמים לה מייצרים חומרים המעודדים היווצרות אבנים. בחתולים, לעומת זאת, אבנים בשתן הם לרוב הסיבה להיווצרות דלקת משנית.

סימנים קליניים

חיידקים יכולים לעורר דלקת לכל אורך מערכת השתן.

כאשר הדלקת נמצאת באזור שלפוחית השתן וצינור השופכה (הצינור המוביל את השתן מהשלפוחית החוצה) בעל החיים לא יראה סימני מחלה קשה, וברוב המקרים לא תהיה פגיעה במרץ, בערנות ובתאבון של בעל החיים.

סימני הדלקת יהיו השתנה ושתייה מרובה, חוסר שליטה על מתן שתן והופעת דם או מוגלה בשתן.

במידה והדלקת מתפשטת ומגיעה לכליה המצב נהיה חמור יותר.

בעל החיים יראה חולה ובנוסף לסימנים הקליניים הקודמים ניתן יהיה לראות ירידה בתאבון, חולשה ואפאתיות, כאב במגע באזור וחום. 

אבחון

האבחון הראשוני מתבסס על בדיקה כללית של בעל החיים על ידי הוטרינר ובדיקת שתן.

בבדיקה הגופנית בוחן הוטרינר את מצבו הכללי של בעל החיים, קיום חום, כאב במגע, גודל שלפוחית השתן ויכולת בעל החיים להשתין.

בבדיקת השתן מחפש הוטרינר נוכחות של חלבון ודם בשתן ושינויים בחומציות ובריכוזיות השתן המאפיינים דלקות שתן. בבחינת משטח שתן תחת מיקרוסקופ ניתן להבחין בתאי דלקת, חיידקים, קריסטלים המחשידים לקיום אבנים ותאים המחשידים לנוכחות גידול.

בדיקות נוספות

אם בעל החיים מתקשה בהשתנה או אם נמצאו בבדיקת השתן קריסטלים רבים, מומלץ לעשות צילום רנטגן, שהוא אמצעי האבחון הטוב ביותר לגילוי אבנים.

כאשר מדובר בדלקת שתן החוזרת לאחר טיפול או שאינה מגיבה לטיפול, מומלץ לשלוח דגימה של השתן למעבדה לבדיקת תרבית ורגישות. בדיקה זו מבודדת את החיידקים הנמצאים בשתן ומוצאת מהי האנטיביוטיקה אליה החיידקים הכי רגישים.

כפי שכבר ציינו, דלקות שתן חוזרות יכולות להיות משניות למחלות כלליות, כדוגמת יתר תפקוד של בלוטת האדרנל (מחלת "קושינג") או כשל כליות כרוני. לכן במקרים של דלקות חוזרות מומלץ לקחת בדיקת דם להערכה כללית של בעל החיים.

אבחון נוסף שמומלץ לעשות במקרים של דלקת חוזרת, חשד לדלקת כליה או בחשד לגידול היא בדיקת אולטראסאונד. בבדיקה זו ניתן להעריך את חומרת הדלקת ובנוסף לגלות בעיות נלוות כגון פגמים במבנה מערכת השתן, קיום אבנים או גידולים.

טיפול

רוב הדלקות הפשוטות מטופלות באמצעות אנטיביוטיקה.

מכיוון שיתכן זיהום משולב של מספר חיידקים, יתכן ויהיה צורך במתן של יותר מאנטיביוטיקה אחת, שתינתנה בהתאם לתוצאות בדיקת תרבית ורגישות.

שיפור בסימנים הקליניים יתרחש מספר ימים לאחר תחילת הטיפול, אולם יש להקפיד על מתן התרופות עד תום הזמן אותו קבע הווטרינר כדי למנוע חזרה של הדלקת.

אם נראים קריסטלים בשתן או אבנים קטנות בצילום ישלב הטיפול מעבר לאנטיביוטיקה גם מזון רפואי למניעת יצירת אבנים או המסת אבנים קיימות.

אבנים גדולות דורשות הוצאה בניתוח. לאחר הניתוח יועבר בעל החיים למזון רפואי למניעת היווצרות אבנים חדשות לתקופת זמן ארוכה, ובמקרים מסוימים אף לכל חייו של בעל החיים.

לסיכום,

דלקת שתן היא בעיה נפוצה וקלה לאבחון. בכל מקרה של חשד לדלקת שתן מומלץ לפנות לוטרינר לאבחון וטיפול מתאים.