יום ראשון, 16 בנובמבר 2014

אילוף

עקרונות האילוף


אימוץ בעל חיים חדש הוא אירוע משמח ומבורך.
אך מה קורה כאשר בעל החיים החמוד שהכנסנו לביתנו לא מתנהג בדיוק כפי שאנחנו מצפים? מה אפשר לעשות כאשר הגור המתוק עושה את צרכיו רק בבית? מה לעשות אם הכלב נובח בלי סוף או הורס את הבית כאשר משאירים אותו לבד? איך אפשר לגרום לחתול לא לשרוט את הרהיטים?

אילוף
כמו אנשים, גם בעלי החיים צריכים ללמוד את כללי ההתנהגות בבית, וכאשר אנחנו לא מצליחים ללמד אותם מומלץ לפנות לעזרה מקצועית – אילוף.
אילוף הוא תהליך במהלכו מסתגל בעל חיים לסביבה בה הוא חי באמצעות לימוד. במהלך האילוף לומד בעל חיים לבצע או להימנע מביצוע פעולות מסוימות בתגובה לפקודות מוסכמות.

כאשר אנו מדברים על אילוף אנחנו לרוב מתכוונים לאילוף כלבים, אולם כמעט לכל בעל חיים יש את היכולת ללמוד דברים חדשים, בהתאם למגבלות ולצרכים שלו.
מאלף טוב הוא אדם המכיר לעומק את ההיסטוריה, ההתנהגות וההרגלים הטבעיים של בעל החיים איתו הוא עובד, ומסתמך על ידע זה כדי למצות את מלוא פוטנציאל הלימוד של בעל החיים בדרכים הנכונות ביותר.

שיטות אילוף
קיימות טכניקות אילוף שונות, אך רובן נחלקות לשתי קטגוריות: הימנעות וחיזוק חיובי.
באילוף המבוסס על הימנעות ניתנים עונשים עבור כל פעולה לא רצויה שבעל החיים מבצע. בצורה זו לומד בעל החיים לא לבצע פעולות מסוימות ולהעדיף פעולות אחרות על מנת שלא להיענש. שיטה זו משמשת לרוב לאילוף כלבי תקיפה, כלבי משטרה וצבא.
באילוף המסתמך על חיזוקים חיוביים ניתן פרס עבור כל פעולה רצויה שבעל החיים מבצע, תוך התעלמות מפעולות בלתי רצויות. הרעיון בטכניקה זו היא לעודד את בעל החיים לרצות לעשות את הפעולה בעצמו על מנת לקבל את הפרס.
רוב שיטות האילוף המודרניות משלבות בין הטכניקות ומתאימות את צורת האילוף לאופי בעל החיים הספציפי.



יום חמישי, 17 ביולי 2014

התנהלות עם חיות מחמד בעת אזעקה

ישראל נמצאת בתקופה האחרונה במצב לא קל. התקפות הטילים, האזעקות והדי הפיצוצים פוגעים בשגרה היומיומית, מאלצים אותנו להיכנס שוב ושוב למרחבים מוגנים ומעלים את סף הפחד והחרדה בקרב אנשים רבים.
בתקופה קשה זו, אל לנו לשכוח לדאוג גם לחיות המחמד אשר בביתנו. בעלי החיים אמנם לא מסוגלים להבין בדיוק מהי המשמעות של האזעקות והפיצוצים, אולם הם שומעים אותם ומרגישים את המתח באוויר.

כלבים
כלבים מומלץ לקחת אתנו אל המרחב המוגן.
אם המרחב המוגן הוא מקום ציבורי כמו מקלט יש לדאוג שהכלב יהיה קשור ברצועה, על מנת שלא יברח בדרך אליו. בנוסף יש לשים על פי הכלב מחסום, מכיוון שיכולים להיות במקלט אנשים המפחדים מכלבים, שעלולים להביע התנגדות לכניסתו של הכלב כאשר הוא לא קשור או ללא מחסום פה. יש לדאוג שרצועת הכלב והמחסום יהיו בהישג יד ובמקום בו קל לקחת אותם במהירות.
אם המרחב המוגן הוא חדר בבית מומלץ לארגן במקום צלחת מים ואוכל לכלב במידה וזמן השהייה במרחב המוגן מתארך.
בעת השהייה במרחב המוגן יש לדאוג להרגיע את הכלב, ומומלץ להביא חטיפים וצעצועים שהכלב אוהב כדי להסיח את דעתו.
כאשר אנו מוציאים את הכלב לטיול הרגיל יש לדאוג כי הוא יהיה קשור ברצועה כל זמן הטיול. בזמן אזעקה כלב לא קשור עלול להילחץ ולברוח. בכל מקרה מומלץ לדאוג לאמצעי זיהוי (שבב, תג שם וטלפון) במידה והכלב הצליח להשתחרר מהרצועה ואבד.

חתולים
חתולים מאוד טובים בקריאת שפת הגוף שלנו והעובדה שאנחנו לחוצים יכולה להלחיץ אותם.
יש לדאוג להכין מבעוד מועד כלוב נשיאה לחתול, המכיל שמיכה עם ריח החתול וצעצועים שהוא אוהב. בעת אזעקה מומלץ לקחת את החתול למרחב המוגן בתוך המנשא (כמובן אם הזמן מאפשר זאת), זאת מכיוון שחתול לחוץ עלול להתנגד לנשיאה על הידיים ואף לשרוט או לנשוך.
בתוך המרחב המוגן מומלץ להתנהג כמה שיותר בנחת ולדבר אל החתול בקול שקט על מנת להרגיעו. כמו לגבי הכלבים, חשוב שבמרחב המוגן יהיו קערת שתייה ואוכל או חטיפים למקרה שזמן השהות במרחב המוגן יתארך. יש לדאוג גם לארגז חול.
במידה והחתול אינו משתף פעולה ואינו רוצה להיכנס לכלוב הנשיאה בעת אזעקה מומלץ להשאירו בתוך הבית, אך לדאוג כי כל הפתחים (דלתות וחלונות) סגורים, על מנת שלא יברח החוצה.

אקזוטיים
בעלי חיים אקזוטיים (ארנבונים, שרקנים, אוגרים, תוכים וכו') ניתן להעביר בכלוב קטן או כלוב נשיאה למרחב המוגן. אם לא ניתן לקחתם, מומלץ להזיז באופן קבוע את הכלוב שבו הם נמצאים לאזור המוגן ביותר בתוך הבית.


במידה ובעל החיים מראה סימני חרדה ושינויים קיצוניים בהתנהגות מומלץ להביאו לבדיקה וטרינרית. לאחר הבדיקה יוכל הווטרינר להמליץ על דרכים להרגעה, אם בשיטות התנהגותיות של אילוף ואם באמצעות תרופות הרגעה שונות. אין לתת לבעל החיים תרופות ללא התייעצות עם וטרינר!!

יום חמישי, 12 ביוני 2014

מחלות לב בחתולים

הלב הוא שריר העובד כמשאבה. פעימת הלב היא תוצאה של שתי פעולות עיקריות:
  1. מילוי הלב בדם החוזר מהגוף
  2. התכווצות הלב, המזרימה את הדם חזרה לגוף


כמו אנשים, גם חתולים יכולים לסבול ממחלות לב ובעיות בתפקוד הלב.
בחתולים רוב המחלות נובעות מפגיעה בשריר הלב הגורמת לבעיה במילוי הלב בדם בעת הפעימה. כאשר הלב מקבל פחות דם מהגוף בעת המילוי, המשמעות היא שפחות דם יגיע לגוף בעת ההתכווצות. כדי לספק את צריכת הדם התקינה של הגוף הלב צריך לעבוד יותר קשה, דבר המחמיר את הבעיה.

מחלות הלב הנפוצות בחתולים

DCM (Dilated Cardio Myopathy): מחלה בה שריר הלב הופך לדק, דבר הפוגע ביכולת ההתכווצות של הלב והזרמת הדם לגוף. המחלה נגרמת בגלל מחסור בחומצת האמינו טאורין במזון החתול.
כיום מוסיפים טאורין לכל המזונות המסחריים, ולכן המחלה מופיעה רק בחתולים הניזונים ממזון ביתי לא מאוזן או ממזון מסחרי צמחוני (יש לזכור כי חתולים הם טורפים הכרחיים, כלומר אינם יכולים להתקיים על מזון צמחי בלבד, אלא חייבים לקבל חלבונים מן החי).

HCM ((Hypertrophic Cardio Myopathy: מחלת הלב הנפוצה בחתול. מחלה בה מתרחש עיבוי של שריר הלב על חשבון חלל המילוי. מביאה לכך שיכולת הלב להתמלא בדם המגיע מהגוף נפגמת. הגורם למחלה הוא לרוב גנטי (כלומר, המחלה מורשת מהורים לצאצאים), והיא נפוצה יותר בחתולים מהגזעים מיין קון ורגדול.

סימנים קליניים
חתולים יכולים לחיות עם בעיית לב שנים רבות ללא סימנים בכלל.
כאשר בעיית הלב מחמירה מופיעים סימנים הקשורים לסיבוכים של כשל לב: קשיי נשימה, ריריות סגולות, התעלפויות (סינקופה) ואפילו מוות פתאומי.

חוסר תפקוד של הלב יכול להוביל להאטה של זרימת הדם ויצירה של קרישי דם הנשלחים אל הגוף. קרישי הדם מגיעים לרוב אל עורקי הרגליים האחוריות, שם הם גורמים לחסימה של מעבר הדם ("אוטם") המובילה לשיתוק פתאומי של הרגלים האחוריות (אחת או שתיהן).

אבחון
לעיתים גם אם החתול אינו מראה סימנים קליניים ברורים של מחלת לב, הווטרינר יוכל לחשוד בבעיית לב בעת הבדיקה הגופנית בזמן החיסון השנתי. בבדיקה של חתול עם מחלת לב הווטרינר יוכל לעיתים לשמוע בעזרת הסטטוסקופ קולות לב לא נורמלים: רשרוש, אוושה, גאלופ או קצב לב בלתי סדיר.

בדיקות נוספות
באם החתול מראה סימנים קליניים של בעיית לב או שעולה חשד לבעיה בבדיקה הווטרינרית, יש לבצע אבחון נוסף על מנת לגלות מהי מחלת הלב הספציפית ממנה סובל החתול, כדי להתאים לו את הטיפול היעיל.

בצילום רנטגן ניתן לעיתים לראות הגדלה של העלייה השמאלית של הלב, נוזלים בריאות או נוזלים בבית החזה, המתלווים לכשל לב. 
בבדיקת א.ק.ג ניתן לראות קצב לב בלתי סדיר.
הבדיקה הטובה ביותר לאבחון בעיות לב נקראת אקו-לב והיא מתבצעת על ידי קרדיולוג מומחה.



טיפול
במידה והבדיקה הכללית תקינה ולחתול יש רשרוש בלבד ללא סימנים נוספים, ניתן לא לטפל ורק לעקוב. יש לדאוג להורדת סיבות ללחץ והתרגשות ולשמור על רמת פעילות מתונה.

התרופות הנפוצות למחלות לב בחתול הן תרופות המורידות את קצב הלב. הורדת הקצב מאפשרות ללב להתמלא ביותר דם בכל פעימה. התרופה המועדפת ברוב המקרים נקראת "אטנולול".

במצבים של כשל לב יש לתת תרופות משתנות ותרופות המורידות לחץ דם. התרופות הנפוצות הן פוסיד ואנלפריל.

בנוסף, מכיוון שמחלת הלב יכולה להוביל ליצירת קרישי דם יש לתת תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין או פלוויקס. אם נגרם כבר שיתוק של הרגליים האחוריות יש להוסיף לתרופות נוגדות הקרישה גם טיפול באמצעות חימום הרגל ופיזיותרפיה, אך לעיתים קרובות הרגל לא מקבלת מספיק דם ונוצר נמק שמחייב קטיעה.

במידה והבעיה היא מחסור בטאורין, יש להוסיף טאורין למזון או לעבור למזון מסחרי. במקרים אלו הלב לרוב ישתקם והחתול צפוי להחלים לגמרי בתוך כחצי שנה.
כל שאר מחלות הלב הן בלתי הפיכות ופרוגרסיביות. המשמעות היא שהטיפול לבעיית הלב יינתן לכל אורך חיי החתול, אם כי ייתכן וידרשו שינויים במינונים, החלפה או הוספה של תרופות בהתאם להתדרדרות המצב.


יום רביעי, 9 באפריל 2014

פלורידה ספוט - נמלת האש

פלורידה ספוט היא שמה של מחלת עיניים חדשה יחסית בישראל, אך מתפשטת ברחבי הארץ בקצב מהיר. המחלה נפוצה יותר בחתולים, אך נמצאה גם בכלבים. המחלה התגלתה לפני כ-5 שנים.
הגורם שנחשד בהפצת המחלה היא נמלה קטנה המכונה "נמלת האש".

סימנים קליניים
המחלה מתבטאת בהופעה של כתמים אפורים – לבנים עגולים על קרנית העין (האזור החיצוני השקוף של העין), ללא בעיות נוספות. לא נגרמת פגיעה בראייה של בעל החיים, האזור לא כואב ולא מלווה בדלקת. הכתמים יכולים להופיע בעין אחת או בשתי העיניים.
החשד הוא כי הכתמים הם בעצם כוויות קטנות הנגרמות מהארס שמפרישה נמלת האש.




אבחון
האבחון הווטרינרי מסתמך על מראה הכתמים על הקרנית.
הווטרינר יבצע בנוסף בדיקה כללית של העין על מנת לשלול בעיות עיניים אחרות כגון דלקות, כיבים ובעיית ראייה.


טיפול
מכיוון שהלקויות אינן פוגעות בעין עצמה או בראיה ולא מציקות לבעל החיים אין שום צורך בטיפול.
הכתמים הופכים עם הזמן לצלקות קטנות.
לאחר שנמצאה המחלה מומלץ, אם ניתן, לבצע הדברה של האזור כדי להשמיד את נמלי האש שבסביבה.


עוד על נמלת האש:

יום חמישי, 13 במרץ 2014

דלקות שתן

דלקות שתן הן בעיה נפוצה של מערכת השתן בחיות מחמד, בעיקר בכלבים וחתולים.
הן נחלקות לדלקות פשוטות, אשר חולפות עם טיפול רפואי מתאים, ודלקות מסובכות, אשר חוזרות ונשנות גם לאחר טיפול רפואי ודורשות אבחון מקיף וטיפול לזמן ארוך.  

דרכי הדבקה
רוב דלקות השתן נגרמות עקב חדירה של חיידקים מהסביבה החיצונית לתוך מערכת השתן והתרבות בה. אלו בעיקר חיידקים של מערכת העיכול, המגיעים מהצואה.
קיימים גם מקרים בהם חיידקים מאזור אחר של דלקת בגוף חודרים לדם ומגיעים דרכו אל מערכת השתן, אך הם נדירים יותר.

לעיתים הדלקת היא משנית לבעיה אחרת הקיימת אצל בעל החיים, כדוגמת פגמים מולדים במבנה מערכת השתן, אבנים, גידולים במערכת השתן, חוסר שליטה על סוגרים, המאפיינת כלבים מבוגרים, ואף מחלות כלליות.

בכלבים קיום אבנים בשתן הוא לרוב תוצאה של דלקת השתן, משום שהחיידקים הגורמים לה מייצרים חומרים המעודדים היווצרות אבנים. בחתולים, לעומת זאת, אבנים בשתן הם לרוב הסיבה להיווצרות דלקת משנית.

סימנים קליניים
חיידקים יכולים לעורר דלקת לכל אורך מערכת השתן.
כאשר הדלקת נמצאת באזור שלפוחית השתן וצינור השופכה (הצינור המוביל את השתן מהשלפוחית החוצה) בעל החיים לא יראה סימני מחלה קשה, וברוב המקרים לא תהיה פגיעה במרץ, בערנות ובתאבון של בעל החיים.
סימני הדלקת יהיו השתנה ושתייה מרובה, חוסר שליטה על מתן שתן והופעת דם או מוגלה בשתן.

במידה והדלקת מתפשטת ומגיעה לכליה המצב נהיה חמור יותר.
בעל החיים יראה חולה ובנוסף לסימנים הקליניים הקודמים ניתן יהיה לראות ירידה בתאבון, חולשה ואפאתיות, כאב במגע באזור וחום. 

אבחון
האבחון הראשוני מתבסס על בדיקה כללית של בעל החיים על ידי הוטרינר ובדיקת שתן.

בבדיקה הגופנית בוחן הוטרינר את מצבו הכללי של בעל החיים, קיום חום, כאב במגע, גודל שלפוחית השתן ויכולת בעל החיים להשתין.

בבדיקת השתן מחפש הוטרינר נוכחות של חלבון ודם בשתן ושינויים בחומציות ובריכוזיות השתן המאפיינים דלקות שתן. בבחינת משטח שתן תחת מיקרוסקופ ניתן להבחין בתאי דלקת, חיידקים, קריסטלים המחשידים לקיום אבנים ותאים המחשידים לנוכחות גידול.




בדיקות נוספות
אם בעל החיים מתקשה בהשתנה או אם נמצאו בבדיקת השתן קריסטלים רבים, מומלץ לעשות צילום רנטגן, שהוא אמצעי האבחון הטוב ביותר לגילוי אבנים.

כאשר מדובר בדלקת שתן החוזרת לאחר טיפול או שאינה מגיבה לטיפול, מומלץ לשלוח דגימה של השתן למעבדה לבדיקת תרבית ורגישות. בדיקה זו מבודדת את החיידקים הנמצאים בשתן ומוצאת מהי האנטיביוטיקה אליה החיידקים הכי רגישים.

כפי שכבר ציינו, דלקות שתן חוזרות יכולות להיות משניות למחלות כלליות, כדוגמת יתר תפקוד של בלוטת האדרנל (מחלת "קושינג") או כשל כליות כרוני. לכן במקרים של דלקות חוזרות מומלץ לקחת בדיקת דם להערכה כללית של בעל החיים.

אבחון נוסף שמומלץ לעשות במקרים של דלקת חוזרת, חשד לדלקת כליה או בחשד לגידול היא בדיקת אולטראסאונד. בבדיקה זו ניתן להעריך את חומרת הדלקת ובנוסף לגלות בעיות נלוות כגון פגמים במבנה מערכת השתן, קיום אבנים או גידולים.

טיפול
רוב הדלקות הפשוטות מטופלות באמצעות אנטיביוטיקה.
מכיוון שיתכן זיהום משולב של מספר חיידקים, יתכן ויהיה צורך במתן של יותר מאנטיביוטיקה אחת, שתינתנה בהתאם לתוצאות בדיקת תרבית ורגישות.
שיפור בסימנים הקליניים יתרחש מספר ימים לאחר תחילת הטיפול, אולם יש להקפיד על מתן התרופות עד תום הזמן אותו קבע הווטרינר כדי למנוע חזרה של הדלקת.

אם נראים קריסטלים בשתן או אבנים קטנות בצילום ישלב הטיפול מעבר לאנטיביוטיקה גם מזון רפואי למניעת יצירת אבנים או המסת אבנים קיימות.
אבנים גדולות דורשות הוצאה בניתוח. לאחר הניתוח יועבר בעל החיים למזון רפואי למניעת היווצרות אבנים חדשות לתקופת זמן ארוכה, ובמקרים מסוימים אף לכל חייו של בעל החיים.


לסיכום,
דלקת שתן היא בעיה נפוצה וקלה לאבחון. בכל מקרה של חשד לדלקת שתן מומלץ לפנות לוטרינר לאבחון וטיפול מתאים.  

יום שישי, 17 בינואר 2014

חיות המחמד בחורף

החורף הישראלי נעים יחסית ולרוב לא מאופיין בטמפרטורות קיצוניות.
אולם, מדי פעם בכל זאת מגיעים לארצנו ימים קרים במיוחד, סופות, גשמים ואפילו שלג. בזמן שאנו מצטיידים בלבוש עבה, שתייה חמה ומטריות, חשוב לזכור כי גם לחיות המחמד שבמחיצתנו קר לפעמים וצריך לוודא כי גם הם מצוידים כראוי לחורף.

איך מתנהגות חיות המחמד בחורף
לחיות המחמד שלנו יש שיטות שונות להתמודד עם תקופת החורף.
אצל החמוסים, למשל, ירידת הטמפרטורות מובילה לצמיחה של "פרוות חורף", שהיא צפופה ומחממת יותר מהפרווה הגדלה בקיץ.
זוחלים מורידים את רמת הפעילות בחורף, מפסיקים לאכול ונכנסים למעין תרדמה.
כלבים, חתולים וחיות אחרות נוטים לחמם את עצמם על ידי מציאת מקומות חמים ויבשים ברחבי הבית או החצר.
במידה וקר מאוד, בעל החיים יתחיל לרעוד. רעידות השרירים תורמות לחימום הגוף, עד לגבול מסוים.


כלבים

רוב גזעי הכלבים בעלי השיער הארוך והצפוף (למשל: האסקי, צ'או צ'או, סן ברנרד וכו') סובלים מאוד בקיץ הישראלי, אך החורף לא מהווה עבורם בעיה.
לעומתם, גזעים בעלי שיער קצר (למשל: דוברמן, ויסלה וכו') או גזעי שעשועים קטנים (למשל: פודל ננסי, יורקשייר טרייר, צ'יוואווה וכו') נוטים לסבול מאוד מקור.
גם גיל הכלב משפיע על רגישותו לקור. אצל גורים וכלבים מבוגרים מערכת וויסות החום בגוף אינה מתפקדת בצורה אופטימלית והם מתקשים לשמור על חום גוף תקין בימים הקרים. גם כלבים רזים במיוחד מתקשים לשמור על חום גופם.

כלבים רגישים מומלץ להשאיר בימים קרים במיוחד בבית בחימום, להלביש בבגדים חמים (ניתן לקנות סוודרים ומעילים מיוחדים לכלבים בחנויות של בעלי חיים או להתאים לכלב בגד ישן שלנו) ולהוציא לטיולים קצרים בלבד. אם ניתן, מומלץ לצאת לטיולים בזמני הפוגה מגשם ושלג.


מומלץ לספק לכלב אזור מנוחה חמים, בין אם הכלב חי בבית או בחצר. לכלבי חצר יש לספק מלונה אטומה למים ולמקם אותה באזור שאינו חשוף לרוחות וחדירת גשמים. בימים קרים במיוחד מומלץ להכניס למלונה מנורת חימום.

כל גזעי הכלבים עלולים להתקרר ולחטוף דלקת ריאות במידה והם נרטבים. אם הכלב נרטב בטיול יש לנגבו ביסודיות ולייבשו באמצעות מייבש שיער.

חתולים

חתולים הנמצאים בבית בלבד לרוב אינם סובלים מקור, משום שהבית מחומם. לעיתים ניתן לראות כי בחורף החתול יעדיף לישון במקומות יותר חמים, למשל על מיטות או מעל מכשירי חשמל.


הבעיה הגדולה בחורף היא חתולי הרחוב. חתולים אלו חשופים לסביבה ולטמפרטורות הקרות ולעיתים מוצאים מסתור מהכפור בתוך מנועי מכוניות. לכן בחורף חשוב לדפוק על מכסה המנוע לפני תחילת הנסיעה, להעיר חתול שאולי נרדם שם בלילה.
ניתן להכין לחתולי הרחוב בית מאולתר מקופסת קרטון מכוסה ניילון ומרופדת בשמיכות ישנות.החתולים יודו לכם ואתם תוכלו לנהוג בבטחה בלי לפחד שישנו חתול ישן במנוע.

מחלות חורף

אלרגיה לפרעושים: הדעה הרווחת בציבור היא כי בחורף אין סיבה לשים על חיות המחמד תכשירים נגד פרעושים וקרציות, משום שטפילים אלו אינם פעילים בטמפרטורות קרות. אמנם נכון כי פרעושים וקרציות אינם פעילים בקור, אולם החורף הישראלי מתאפיין לרוב במספר קצר של ימים קרים וביניהם ימים חמימים, בהם הטמפרטורות עולות לרמה שבה חוזרים הטפילים לפעילות מלאה. נפוץ מאוד לראות בחורף כלבים מתגרדים עד לרמה של פציעה עצמית, אדמומיות וקרחות המאפיינים אלרגיה לפרעושים. לכן, מומלץ להמשיך לתת טיפול מניעתי חודשי נגד פרעושים וקרציות לאורך כל החורף.

שעלת מכלאות: מחלת כלבים הנגרמת על ידי וירוסים, חיידקים או שילוב של שניהם, אשר הפגיעה שלהם במערכת הנשימה מתבטאת בעיקר בשיעול טורדני. מחלה קלה יחסית, אך מאוד מדבקת בין כלבים. משך המחלה ארוך יחסית, הכלב ממשיך להשתעל כשבועיים עד מספר חודשים. בנוסף המחלה יכולה להתדרדר לדלקת ריאות ולכן חשוב להיבדק אצל ווטרינר בכל מקרה של חשד למחלה. 

דלקת ריאות: פגיעה חמורה במערכת הנשימה, הנגרמת על ידי וירוסים וחיידקים שונים. יכולה לתקוף כלבים וחתולים כאחד. מתבטאת בחולשה, חוסר אכילה, חום וקשיי נשימה.
מחלה קשה ומומלץ למנוע אותה על ידי שמירה על בעלי החיים בחורף והקפדה על חיסונים שנתיים, אשר מגנים על בעל החיים מפני חלק מהוירוסים והחיידקים אשר גורמים לה.



יום שני, 9 בדצמבר 2013

ניקוי שיניים

כמו אנשים, גם כלבים וחתולים נזקקים לעיתים לטיפולי שיניים, החל מניקוי שיניים עקב הצטברות אבן שן ועד לעקירות שיני חלב שלא נשרו או שיניים שנפגעו כתוצאה מטראומה או מדלקות חמורות.

בכל פעם שבעל החיים מגיע לווטרינר לחיסונים שגרתיים, בודק הווטרינר גם את מצב הפה של בעל החיים. הווטרינר מעריך את כמות אבן השן שהצטברה על השיניים, האם ישנם סימנים לדלקות חניכיים או האם יש שיני חלב שלא נשרו וצריכות להיעקר. 

בנוסף, ישנם סימנים המחשידים לבעיות פה ושיניים אותם רואים הבעלים. סימנים אלו כוללים ריח רע מהפה, קשיי אכילה (אשר יכולים להתבטא בנפילה של מזון מהפה, חוסר רצון לאכול או יבבות בעת האכילה), ריור יתר, דימום מהחניכיים, נפיחות, שפשוף הפנים באזור הפה והלחיים ואף תוקפנות פתאומית. חשוב להיות ערניים ולפנות לווטרינר בכל מקרה בו בעל החיים מציג סימנים אלו.

במקרים בהם קיימת בעיה בבריאות הפה ימליץ הווטרינר על ניקוי שיניים ו/או עקירות שיניים, כתלות בסוג ובחומרת הבעיה.

הפרוצדורה
פרוצדורת ניקוי השיניים בבעלי חיים דומה מאוד לזו הנעשית באנשים, אולם מכיוון שבעלי החיים אינם משתפים פעולה כמו אנשים הפרוצדורה נעשית בהרדמה מלאה.
בהתחלה מבצע הווטרינר בדיקה נוספת ומקיפה של חלל הפה תחת הרדמה. אם דרושות עקירות הן יבוצעו לפני ניקוי השיניים.
ניקוי השיניים עצמו מתחיל בהסרה גסה של מרבית אבן השן. לאחר מכן מבצע הווטרינר ניקוי עדין יותר של האבן שנשארה באמצעות כלי יעודי בצורת וו, החודר לחריצים הקטנים שבין השיניים, ומסיר אבן שן שהצטברה גם שם.
בסוף הניקוי מתבצע פוליש של השן בעזרת משחה, שחודרת לחריצים קטנים בשן ואוטמת אותם מפני כניסת מזון או חיידקים, דבר שמעכב היווצרות אבן שן חדשה. לבסוף נשטף הפה עם חומר חיטוי.

טיפול לאחר ניקוי שיניים
במידה וישנה דלקת חניכיים חמורה, או שהיה צורך בעקירות שיניים פגועות, יינתן טיפול אנטיביוטי, והווטרינר אף ימליץ על מתן מזון רך למספר ימים אם הדבר נחוץ.
הדרך הטובה ביותר למניעת בעיות שיניים וחניכיים היא הקפדה על צחצוח שיניים לבעל החיים באופן תדיר, בין 3-5 פעמים בשבוע, על מנת להאט היווצרות אבן שן חדשה.
גזעי כלבים קטנים נוטים לצבור אבן שן מהר יותר, ולכן יזדקקו לניקוי שיניים בטווחי זמן של חצי שנה –שנה. גזעי כלבים גדולים וחתולים נוטים פחות להצטברות של אבן שן, ולכן יזדקקו לניקוי שיניים אחת למספר שנים, בהתאם להמלצת הווטרינר.