סקביאס

סקביאס (בעברית - "גרדת" או "גרב"), היא מחלת עור הנגרמת על ידי טפיל המכונה אקרית (זהו אינו חיידק או וירוס). הטפיל מתחפר ויוצר מחילות בתוך העור, דבר הגורם לגרד עז.

המחלה נפוצה בעיקר בארנבונים, אך ניתן לראות מקרים גם בבעלי חיים רבים אחרים כגון כלבים, חתולים, שרקנים, צ'ינצ'ילות ועוד וכמובן בבני אדם. 

דרכי הדבקה

הדבקה מתרחשת בעקבות מגע ישיר עם בעל חיים נגוע, אך גם בעקבות מגע במצע, מיטה, מלונה או כל דבר אחר באזור המחיה של אותו בעל חיים. ההדבקה נפוצה בעיקר בבעלי חיים צעירים.

חשוב לציין כי ישנם טפילי סקביאס שונים המדביקים בעלי חיים שונים. בעלי חיים מאותו מין (למשל ארנבון שנפגש עם ארנבון אחר הנגוע בסקביאס) ידבקו בקלות זה מזה. בעלי חיים ממינים שונים (למשל כלב שנפגש עם ארנבון הנגוע בסקביאס) לא תמיד ידבקו, אך קיים סיכוי לכך.

ארנבונים יכולים להיות נשאים של הטפיל לזמן ארוך והמחלה תתפרץ רק כאשר הם נמצאים במצב של סטרס. זו הסיבה שניתן לראות התפרצויות של סקביאס גם בארנבונים החיים זמן רב לבדם בבית ללא מגע עם ארנבונים אחרים.

הדבקה של אנשים מחיות המחמד שלהם מתרחשת בערך ב-30% מהמקרים. רוב ההדבקות יהיו של ילדים צעירים, זקנים ואנשים הסובלים מפגיעה כלשהי במערכת החיסון.

סימנים קליניים

הסימן הנפוץ ביותר הוא גרד עז. בעל החיים מתגרד רוב הזמן ובאובססיביות, ולעיתים לא ניתן להסיח את דעתו מהגירודים. כתוצאה מההתגרדות ניתן לראות הרבה פעמים קרחות, אדמומיות, פציעות עצמיות ודלקות עור.

בארנבונים ניתן לראות מופע אופייני של התעבות העור באזור האף (מה שמכונה "אף פינוקיו"), גלדים על האוזניים ובין אצבעות הרגליים.

בכלבים וחתולים ניתן לעיתים לראות גלדים על אפרכסות האוזניים ובמרפקים. בחלק מהמקרים ניתן להרגיש הגדלה של קשרי לימפה.

בבני אדם מופיע הסקביאס כנקודות אדומות קטנות, לרוב באזור הזרועות והבטן, וגרד עז המחמיר בלילה. יש לציין כי כאשר בן אדם נדבק בטפיל מבעל חיים, אנשים אחרים אינם יכולים להידבק מאותו אדם. רק אם אדם נדבק בסוג הטפיל הספציפי לבני אדם הוא יהיה מדבק לאנשים אחרים ויש להימנע ממגע איתו עד לקבלת טיפול.

ארנבון עם סקביאס:

"אף פינוקיו", גלדים על האוזניים, הרגליים, הזנב ומסביב לעיניים

אבחון

האבחון נעשה על ידי גירוד העור במספר מקומות והתבוננות במיקרוסקופ לחיפוש הטפיל או הביצים שלו.

לעיתים קיים מספר טפילים קטן על העור, ולא ניתן למצוא אותם בדגימה. במקרים אלו האבחון יתבסס על הסימנים הקליניים המחשידים לקיום הטפיל ותגובה חיובית לטיפול.

אקרית הסקביאס וביצים כפי שנראים במיקרוסקופ: 

טיפול

הטיפול לבעל החיים הוא זריקות של תרופה ממשפחת האיברמקטינים, בהפרשי זמנים קבועים עד לשיפור ניכר בסימנים הקליניים (לרוב טיפול של 2-6 שבועות). אפשרות נוספת היא טיפול בסירופ במתן יומי לזמן ממושך.

אם הגרד מאוד חזק יינתן טיפול לטווח קצר בסטרואידים, אשר מפחיתים את תחושת הגירוד.

במידה ובעל החיים סובל מפציעות או דלקות עור יש לטפל באמצעות משחות אנטיביוטיות או אנטיביוטיקה לפה, כתלות בחומרה.

בנוסף חשוב לחטא את כל אזור המחיה של בעל החיים הנגוע. אם קיימים בעלי חיים נוספים באזור יש לבודד את בעל החיים הנגוע על מנת למנוע הדבקה.

בני אדם שנדבקו צריכים לפנות לרופא משפחה או רופא עור, אשר ימליצו על טיפול מתאים.

מניעה

מכיוון שהמחלה נפוצה מאוד בארנבונים מומלץ להביא כל ארנבון חדש לבדיקה אצל ווטרינר. למניעת המחלה מומלץ להקפיד על טיפול מונע לארנבונים הכולל זריקה של איברמקטין כל שלושה חודשים.

טפיל הסקביאס פחות נפוץ בחיות המחמד האחרות ולכן אצלן אין צורך במניעה, אלא רק בטיפול במידה ונדבקו.